חברים יקרים,
היום ברצוני להציג בפניכם את מרגרט ל. סאלומה, אחראית סלבס ונציבת הדורות הבאים, שסיפורה עוכר השלווה נסוב סביב חתירה לנראוּת בילטרלית, שרק אוטוסוגסטיה חפה מחרדת ביצוע תוכל לשנותה. אנו רואים בפרסום הטקסט שלה קפיצת מדרגה של ממש במאבקנו לרומם את רוחם השבורה של הזת“י באשר הם; ובה בעת, מתייחסים אל סיפורה כאל אירוע מכונן בשיח האינטגרטיבי של העמותה.
אנו מצפים מכל אחד ואחת מכם לשלוח לנו את סיפור הזת“י שלכם, כי רק באמצעות תיעדוף ורסטילי של כשרונותינו נוכל לנצח את הזדים המאיימים על קרנות הפנסיה שלנו. או כמו שאומר ד“ר ע. קימלמן: ”יאללה יאללה“.
קורות חיי האפלים אינם כה סוערים כפי שאולי הייתי רוצה, ומאידך, לעיתים אני פשוט רוצה לרדת, לעצור, לשתות משהו עם אחוזי אלכוהול גבוהים ולנוח, על משכבי בשלום.
חיי פחות מסעירים מחייה של וישי, אבל אני, בניגוד אליה, עוד בראשית דרכי ועלי לעשות אתכם בחורים צעירים, השופרא דה שופרא האשכנזית, דור שלישי לשואה.
גרמנייה אנוכי
תווים אריים
אף סולד
חרסינה
זקורה, גם החזה
עם כל הגינונים
כל אלה עזרו לי עד כה בכיבוש זכרים מוכי גורל
תאווי ביצוע
ללא טלפון נייד
אלה הבאים מזיינים והולכים
מיד לאחר מכן
כל שנותר לי לעשות הוא לתחזק את זיכרונות ליל אמש
ולרקום את זיכרונות הבקרים של הלילות הבאים
רק – עלה – עלה – ורד
התקפי המאניה שהחלו לבעוט בי כבר בגיל העשרה הלכו והתעצמו ואיתם גם הדיפרסיות.
ככל שהמניה עלתה וטיפסה גבוה יותר, כך היתה הדיפרסיה עמוקה והנפילה, כמוה כצניחה חופשית, ללא שום מצנח או הגנה.
הריחוף המחויך נדבק לשפתותיי לעיתים ובזמנים אחרים ההתרסקויות היו בלתי נמנעות.
לצערי כפתה עלי אימי אשפוז כפוי פעם אחר פעם.
אז בערב אחד של בדידות, עת החורף, נקש על השמשות ושיני נקשו אלה אל אלה, עשיתי בעצמי את האחות ואת הרופא. אחר כך, בתופסת כדורים כחולים מחייכים איבדתי את המאניות
שהן הלונה פארק של החיי, לטובת אפרפרות בגרוש.
לא עוד שמחה גדולה
חסל סדר עצב
מעתה קיבלתי רק את האפור האפור הזה. קיבלתי אתכם.
אני כמוכם
בלי הייי ובלי דאון
רגילה
הזיק בעיניים כבה
ואז מצאתי את עבדות התוכן
והפכתי, כמובן, למוכת גורל
כרוניקות תמורת קרדיט
רחמנא ליצלן
אל החופש אל אכזר
ואז גמלה ההחלטה בליבי
וביום בהיר אחד
בעטתי בכדורים
שבעטו בנפשי הרכה
חזרתי
אני
הביתה
אל האי
אי השפיות שלי
אל מצבי הרוח
הבאים וההולכים
אל החיוך ואל הבכי
הצחוק המתגלגל, האנרגיה המוטרפת
ואל הגועל, ההתפלשות בנבכי הזוהמה הפנימית והעצב הקורע אותי מבפנים ושאותו איני מצליחה כלל לרסן
מצבי רוח
בדידות מזהרת
ועל מנת להעשיר את הריק שהיה מצוי בתוכי בלאו הכי
גם 500 מילה לכתוב עד מחר
עזבתי לטובת תחקירנות
”אין כמו טלוויזיה“ חשבתי לעצמי
עטיתי ג‘ינס צמוד ומגפיים
משקפיים, אלגנטיות מפלסטיק צבעוני, המשוות לי מראה אינטלקטואלי ושביל על הצד
עד שנפגשתי עם טלנט אחד יותר מדי
האחד והיותר מדי
המון אגו התווסף לבליל הטמטום המנופח הזה
ישיבות מערכת אל תוך הלילה
מילים ופילוסופיות בגרוש
אהבה עצמית מופרזת
שתייה ודיכאונות
לילה לא לילה
יום לא יום
חיים ללא חיים
צחקוקים מוזרים
כדורים ובחורים
לילות של שתייה
וריקודים
כלום לא אמיתי
והעיקר שבבוקר אמצא את התוכן לפרק הבא
היו אלו ימים
הסדרה קרמה לה עור וגידים
מכרתי את גופי וכבודי תמורת רולר ועליו שמי
סאלומה
לצערי לא התחברתי אל העורך
לא זיינתי ולא זויינתי
פרווה
לא קודמתי ולא נתקעתי
פרווה
קמתי ועזבתי
היו שלום ותודה על הדגיר
פות הסלב שלי
ואז מצאתי פרצה
סלבס ומיני סלבס
מזיינים וממשיכים
לעיתים מעבירים קורות חיים
בעיקר מעבירים את הזמן בין רגליי
עם לשוני הרכה
במילים גבוהות ומלטפות
בעונג אינסופי
בלילות קרירים
גופות צחורים
אשכנזים טהורים
ואני גרמניה זכה
זרה,
תמירה
זקורה
רכונה מעליהם
שכובה מתחתיהם
גוהרת אל הלילה
גוערת על עצמי למחרת היום.
האחרון בהם עזב
נותרתי זולה, עם 500 מילה
משנה וגם כמה כיתובי תמונה
גרמניה היר איי קאם
חזרתי לגולה
אווה בראון באדמה
היטלר הלך לרונית רפאל ונפטר מהשפשם
אני בנטורליזם בתי שחי ופלומה על הרגליים
ציידת נאצים – הדור השלישי
עם 500 מילה
בחורים ללא מילה
בחורים עם מילה
והעיקר שייגמרו ומהר
לפני שתהיה לי בחילה
גרמניה קרה
אני חמימה
תחושת הגועל התעצמה
חיתוך איברים בא בחשבון
דיכאון או לא דיכאון
לפחות פעם בשנה צריכה לחגוג את שיא השפל
לפחות פעם בשנה רפוסה
נמרחת על קרקע לא יציבה
מלוכלכת בשיא תפארתי המצחינה
שיערי סתור
עיני טרוטות
ואנוכי ריקה
ריקה כעת ממילים
ארוך לי
טוב לי
רן – כמה ארוך ?
"ריקה כעת ממילים" … פאנצ', קצת ארוך